אלבום האולפן השני של להקת לד זפלין, שיצא לאור באוקטובר 1969, נחשב בעיני רבים לאבן דרך בתולדות הרוק – ולא פחות ממפץ אדיר שבישר את עידן ההארד רוק והמטאל. "Led Zeppelin II" נכתב, הוקלט ויוצר תוך כדי מסע ההופעות האינטנסיבי של הלהקה בארצות הברית ואירופה, מה שתרם לאנרגיה החייתית והלא-מלוטשת של האלבום.
האלבום נפתח עם "Whole Lotta Love" – יצירה רועשת, מינית ובלתי מתפשרת שהפכה ללהיט עולמי ולסמל של סאונד הגיטרה המפוצץ של ג'ימי פייג'. גם שאר השירים מבליטים את הכימיה בין חברי הלהקה: הקול השמיימי של רוברט פלאנט, ריפים בלוזיים ודחוסים של פייג', תופים מהדהדים של ג'ון בונהאם, והקצב המדויק של ג'ון פול ג'ונס.
למרות היותו רק אלבום שני, Led Zeppelin II סימן את פריצת הדרך של הלהקה – הן מבחינה מסחרית (הגיע למקום הראשון בארה"ב ובבריטניה) והן מבחינה אמנותית, עם סאונד פורץ דרך שהשפיע על דורות שלמים של מוזיקאים.